מחפשים ספר ילדים פילוסופי?
ללא ספק פו הדב.
ספר שכל הזמן שואל שאלות על ידע – הוא מציג את פו הדב כדובון טיפשון כפי שכריסטופר רובין קורא לו בחיבה וכמו שהוא קורא לעצמו מידי פעם וכך הוא מצד אחד מאפשר לילדים כל הזמן לדעת ולהבין "יותר" ממה שמתרחש ומצד שני מאפשר להם לחשוב אם פו הדב הוא באמת טיפשון, מה זה טיפשות ומה זה לדעת, כי בכל זאת פו הדב נחץ ממצבים, פותר בעיות, עוזר לחבריו וכל הזמן שמח. הוא גם מאפשר לילדים לא להתייחס כל כך ברצינות לחכמה ולידע, להיות טיפשים בעצמם ולא לדעת. יש טוב מזה?
יש בספר שפע נושאים פילוסופים אחרים: חברות, שמחה, מה זה יום טוב, מה זה שיעמום ועוד.
אם רוצים להתחיל בדברים ה"קטנים" שיש בסיפור כשאלות או נושאים שיכולים לפתוח שיחות ארוכות כיפיות ומרתקות עם הילדים מספיק למשל לשים לב לשלל הפעמים שפו מתייחס לעצמו ולשאלות של זהות עצמית – מי אנחנו ואיך אנחנו יודעים מי אנחנו. למשל בתחילת הספר כשפו כדי להגיע לדבש בראש העץ מחליט שהוא יתחזה לענן ומהרגע הזה כל הסיפור הוא סביב שאלות כאלו: האם הוא נראה כמו ענן? מה יגרום לדבורים לחשוב שהוא ענן? האם כשכריסטופר רובין צועד בתחתית העץ עם מטריה ואומר עוד מעט ירד פה גשם, זה מחזק את הרושם שפו הדב שתלוי על בלון כחול (כלומר מבחינתו תלוי בשמיים) הוא ענן?
או למשל כשפו הולך לבקר את ארנב. ארנב שבעצמו משחק משחק עם זהות אומר לפו שהוא לא ארנב ושארנב הלך לבקר חבר מאוד טוב שלו, את פו הדב. כשפו אומר לו: "אבל זה אני!" הוא שואל את פו – "אתה בטוח?"
או למשל – כמו בתמונה שצירפתי לפוסט כשפו אומר "אני לא מרגיש מאוד כמו פו היום" וחזרזיר עונה לו: "הנה, הנה, אני אביא לך תה ודבש עד שתרגיש שוב כמו פו"
וזה כאמור רק דוגמה קטנה מהשפע הבלתי נדלה שנקרא פו הדב.