איך לחקור את זה שלא כל מה שאנחנו שומעים הוא אמת

אחת השאלות שהמלחמה הציפה היא שאלת האמת.
כתבתי כבר על זה שהעמדה שלי היא שאנחנו אומרים לילדיםות אמת.
אמת אבל מצומצמת.
ופרטתי למה:
הכי חשוב הוא שאנחנו נהייה האי, העוגן שאפשר לבטוח בו
בכל מה שקורה בכלל, ושמה שאנחנו אומרים הוא אמת.
אתםן מוזמניםות לקרוא על זה שוב כאן (חשוב)

והנה השבוע עוד זווית לחשיבות לאמינות שלנו:
השאלה שכל כך הרבה מאיתנו שואלים ושואלות
על מידע שאינו אמת שילדים וילדות נחשפים אליו
בגן, בבית ספר, משיחות אקראיות שהם שומעים ברחוב וכו'.

מה נעשה?

בגישה ישירה – פשוט נגיד.
פה ושם בשיחות שאנחנו מדברים עם הילדיםות
וכשזה קשור לדברים שנאמרים או מתרחשים
נגיד להםן: לא כל מה שאת.ה רואה או שומעת הוא אמת.
לא כל מה שאומרים לך הוא אמת.

ואז –
והנה החשיבות לכך שהם ידעו
עמוק בלב ובנפש, ומתוך השיחות שלנו איתם
שאנחנו אומריםות אמת,

נוסיף:
"את.ה תמיד יכול.ה לשאול אותי."
"את.ה תמיד יכול.ה לדבר איתי."
(ואם אתםן צריכים,
תוסיפו – ואני אגיד לך את האמת.)

בגישה של מורכבות המחשבה
והמחשה למה שאנחנו אומריםות,
אפשר להראות להםן את הסרטון הבא.
(יש לינק גם בסוף הפוסט)

זה סרטון שמראה איך בעריכה של וידאו
אפשר לגרום לנו לחשוב משהו שהוא לא נכון
(יש אינספור דוגמאות כאלו אונליין
אולי אתםן רוצים למצוא עוד כמה).

בסרטון הזה גורמים לנו לחשוב שהצייר שמצולם
מצייר יצירת מופת.
(למוסיקה כאן יש גם תפקיד, אבל זה לא חשוב כרגע)
ספויילר – הוא לא.

כוון שאנחנו עוסקים בפילוסופיה
הייתי מראה להם את הסרטון ונותנת להםן לחשוב עליו.
אבל שוב – הימים הם ימים מיוחדים
אז יש מצב שכן תרצו להסביר.

אני רק מזכירה לי ולנו
שככל שנשמור על העקרונות הפילוסופיים היום
זה יעזור לנו
ככל שהמלחמה תתארך
וגם אחריה
לחשיבה עצמאית, ביקורתית, מורכבת
סקרנית וחוקרת של הילדיםות.
ולביטחון שלהםן בחשיבה שלהםן,
ככלי שיש להםן להסביר לעצמם את העולם.
זה ביטחון שלא יסולא בפז.

כלומר אני מזכירה לי ולנו
לבטוח בילדים ובילדות.

(וכמו תמיד מתוך רגישות למי שהםן,
ולמצב.)

לימים טובים,
קרן

הנה שוב הלינק לסרטון
The Magic of Editing