לפעמים אנחנו מחפשות/ים שאלות כדי לעניין את הילדים/ות. לפעמים אנחנו מחפשות/ים שאלות כדי להבין בעצמנו מהן שאלות גדולות או שפשוט אנחנו רוצות/ים להדגים לילדים מהן שאלות גדולות. אז במובן הזה הרווחנו ויש שלל ספרים נכתבו שמציעים לנו את השאלות האלו. נראה שז'אנר שלם הוא כזה.
מכולם אני הכי אוהבת את "השאלות הכי הכי גדולות" של סטיבן לו.
אני אוהבת גם את המגוון של השאלות (לא את כולן אני אגדיר פילוסופיות אבל השיחה בעקבותיהן בהחלט יכולה להיות פילוסופית)
ואני אוהבת את הצניעות של המחבר.
הרבה פעמים בספרי שאלות מעמיסים בתשובות.
ואז גם השאלה היא לא שלנו*. וגם החשיבה עליה יכולה להיות מוגבלת מהתשובות.
סטיבן לו, נותן לנו בעייני בדיוק את השילוב הנכון של מצד אחד רעיונות בעקבות השאלה, מצד שני לא יותר מדי ולא כאלו שיחסמו את החשיבה שלנו/של הילדים.
והוא גם מודע מאוד לכך שהתשובות שלו הן לא כל התשובות ולאו דוקא "נכונות" כמו שהוא כותב בהקדמה לספר ששווה לקרוא ואחר כך גם לדבר עליה עם ילדים. זה רווח בפני עצמו!
* אני מדברת בהרחבה על החשיבות של שאלות שמגיעות מהילדים ואיך לעודד אותן גם בהרצאות וגם בסדנאות שאני מעבירה. זו הסיבה שבגדול ספרי שאלות הם לא הספרים שאני הכי אוהבת אפילו שהם לפעמים נראים הכי פילוסופיים. אבל זה לא הנושא כאן. ואת הספר של סטיבן לו אני באמת באמת אוהבת. ותקראו את ההקדמה!
Re-Visit, איך לתקן משהו שאמרנו על המלחמה (או בהקשר שלה)? ♦ ד"ר נעמה צורן היא מובילת גישת רג'יו אמיליה בישראל
שלושת היסודות ומקורות שיש לילדיםות מלידה, עליהם הם נשענים ומהם הם נבנים. תמיד וגם בעת הזאת. ♦ ד"ר נעמה צורן היא מובילת גישת רג'יו אמיליה בישראל
אני קוראת את השיחות של דורון המבורגר עם ילדיו כבר שנים. עזבו איך שהוא כותב – נהדר, מה שמעניין זה החכמה של הילדים שלו, וחכמת השיחה ביניהם. הנה דוגמה ממש מלאחרונה (שכמו תמיד מפרסמת באישורו) "אבא, מי צייר את המונה ליזה?" שאל אותי ינוקא ׳לאונרדו דה וינצ׳י׳ עניתי "והוא היה איטלקי נכון?" שאל "נכון" עניתי "אז למה המונה ליזה בפריז?"
פסטיבל המחבר את הטוב שבכל העולמות:
הטבע, היצירה, החשיבה והעניין, האוכל הטוב, המדורה. וסדנאות שמפגישות את הפילוסופי, החשיבתי, החושי ואת היצירתי.
יום שבת ה17.1
בחבצלת השרון
