איך לדבר עם ילדים/ות על הפגנות, אי הסכמות וגם המצב הביטחוני של התקופה – משאלה סגורה לשאלה פתוחה

השבוע שוטטתי קצת בין מיילים ששלחתי לכן/ם בעבר

וגיליתי את הפוסט הקצר והחשוב הזה על איך לעבור משאלות סגורות לפתוחות.
אני שולחת אותו שוב משלוש סיבות:

1. הוא עצה פרקטית ויסודית. הוא עושה שינוי משמעותי ובקלות.

2. אם קראת אותה כבר – היא שווה את הרענון. אם אתם חדשים פה בבלוג חשוב שתכירו אותה.

3. אני מצרפת למייל הרחבה לתקופה. כי מעבר משאלות סגורות לפתוחות

    זו דרך בסיסית, ונכונה, לפתוח עם הילדים/ות נושאים מורכבים.

    גם שאלות על המדינה, על הפגנות, על דמוקרטיה.

    וגם על ארועי הימים האחרונים.

וכל זה חשוב חשוב מאוד בתקופה הזו במיוחד.

למה חשוב לשאול (או לחשוב דרך) שאלות פתוחות?

כי עם שאלות פתוחות אנחנו חושבים/ות יחד עם הילדים/ות ולא (רק) מסבירים/ות להם/ן את העולם.

וזה חשוב חשוב מאוד –

כי כשאנחנו חושבים/ות ביחד

העולם הפנימי של הילדים/ות יכול להפתח ולהתגלות.

הילדים/ות מרגישים ביטחון ורצון לשתף במחשבות, בשאלות הגדולות,

בפחדים, במצוקות, באי הודאות,

ובתיאוריות והסברים שיש להם/ן על מה שמתרחש.

נוצר דיאלוג.

שבסיסו חשיבה, אמון וקירבה.

בואו נזמין את כל זה בימים שכאלו.

בכל הימים!

ועוד משהו סופר חשוב –

שקושר שאלות פתוחות ואת החיים בכלל:

שאלות פתוחות וחשיבה עליהן ביחד (שוב, לא הסבר)

מאפשרות לנו לשהות יותר זמן עם השאלה.

ואת הזמן הזה אנחנו צריכים –

כי כמו שהתקופה האחרונה מראה לנו

יש שאלות שהן כאן כדי להישאר

וחשוב שהילדים/ות (ואנחנו) נוכל להישאר איתן.

 

» הנה דוגמאות דרך לעבור משאלות סגורות לפתוחות «

אני נותנת בכוונה קודם כל דוגמאות פשוטות

כדי שהדרך/צורת החשיבה הזו תהייה ברורה.

 

1. מאמירות לשאלות פתוחות

במקום למשל:
"תראו את הקשת, איזו יפה"

תשאלו שאלה שאלה פתוחה או תביעו סוג של תמיהה:

"מעניין איך הקשת הגיעה לשמיים?"

שזו דרך אחרת לשאול, ומזמינה הרבה יותר חשיבה מהשאלה איך נוצרת קשת בענן.

במקום:
"יו, איזה חתול יפה" תגידו אמירה מזמינה כמו: "מעניין איך זה לחיות עם זנב, מה את חושבת?"

 

2. משאלות סגורות לפתוחות

במקום: "איפה המקום של הספר?"
מעניין אם הספר מרגיש בבית במקום שלו… ואם יש לו חברים/ות?

 

3. וכמובן שאלות של דמיון

למשל דוגמה שהוסיפה עינת בפוסט שהעלתי בפייסבוק: "איך מרגיש ענן כשיורד גשם?"

ואם נחשוב על התמונה בתחילתהפוסט (חתול ישן בעציץ) על מה חתולים חולמים?

ובתמונה הזו – על מה חתולים חושבים?

» הנה כמה הצעות לשאלות על התקופה «

1. אם הייתם מפגינים על משהו בגן או בבית על מה הייתם מפגינים?

2. איך הייתם מפגינים? (הו… זו יכולה להיות שיחה נפלאה!)

3. ושאלה טריקית – אתם חושבים שתמיד אפשר להגיע לפתרונות על דברים שלא מסכימים?

4. עוד שאלה טריקית: את/ה חושב/ת שיש דרכים לריב יפה?

 

למעשה כל שאלה פתוחה היא שאלה טריקית,

הטריקיות היא שאנחנו אלו שצריכים להיות פתוחים

עוד לפני השאלה!

כי אם אנחנו שואלים שאלה פתוחה – אבל מצפים למשהו סגור

למשל שהילדים/ות יענו לנו שכן, בטח, תמיד יש דרך להסכים

כי זו נניח, תפיסת העולם שלנו, ומה שמורגש אנחנו מחפשים.

או כן, בטח, תמיד אפשר לריב יפה,

כי זה מה שהם חושבים שאנחנו רוצים לשמוע.

העמדות שלנו הרי, עוברות לילדים/ות.

בדרכים גלויות וסמויות.

 

ואז לא נקבל חשיבה אמיתית,

שיחה אמיתית,

קירבה אמיתית.

 

לא נכיר באמת את הילדים/ות.

ואלו יהיו היחסים שלנו עם הילדים/ות.

עכשיו, וסביר שגם בעתיד.

 

במובן הזה שאלות פתוחות הן אוצר בשבילנו.

כי הן ממש כלי להתאמן על המקום הזה

של לחשוב עם הילדים/ות ולא להסביר להם את העולם!

 

של לשאול שאלה שהיינו רוצים שהתשובה עליה תהייה –

בטח אפשר לריב יפה: כמו שאתמול אני ויהלי בסוף הסכמנו

(וכך הלאה, הם ימשיכו לפתח את הרעיון)

 

אז איך נפתח את זה לחשיבה אמיתית?

בדיוק ככה – על ידי זה שנשאל כמה שיותר שאלות פתוחות

ונבין עם הילדים/ות מה זה להיות פתוחים לשאלה.

והתקופה האחרונה

היא בדיוק הזדמנות שכזו.

 

וכן, בדרך, לא נצליח להיות בעמדה הזו, ואז נצליח.

ואז שוב לא נצליח ואז נצליח.

אנחנו הרי יודעים/ות שזו הדרך ללמוד!

ועוד כן – ברור, התשובה יכולה להיות שאפשר לריב יפה.
ואנחנו גם יכוליםשות לחשוב ככה.

הטריק הוא הפתיחות שלנו לזה שהתשובה לא תהייה כזו.

 

תהנו לחשוב,

תהנו עם הילדים/ות,

ימים טובים,

קרן