איך מה שאנחנו רואים מעצב את חשיבתנו – ומה לעשות עם זה בבית

אחד הספרים שלמדתי ממנו יותר על היומיום שלי –

בו אני עובדת, וגם חושבת, זה הספר הרגלים אטומים של ג'יימס קליר.

לפעמים אני חושבת שאי אפשר לכתוב יותר ברור (clear) מאיך שהספר הזה כתוב.

ועל כך אני אומרת: ג'יימס קליר – אתה בהחלט מצדיק את שמך!

 

רק בשביל ההנאה הזו, של חדות המחשבה בכלל,

והפיכת המורכב לברור בפרט, שווה לקרוא את הספר.

(בענווה גם אכתוב, שכתיבה כזו

היא המאמץ העיקרי של הניוזלטר הזה.)

 

כמובן שיש בספר הזה יותר בשבילנו.

בשבילי, בחשיבה טובה, תהייה זו החשיבה הכי פרקטית שיש,

תמיד תהייה רמיזה אל הפילוסופי שבדברים.

 

הנה, תראו איך במה שג'יימס קליר כותב

על הקשר בין ראיה וחשיבה,

(קשר שכתבתי עליו פה בעבר)

ואיך ראיה משפיעה על חשיבה ומכאן על פרודקטיביות.

הוא למעשה גם איך ראיה מזמינה חשיבה מורכבת ויצירתית.

ועל זה גם אוסיף בשבילנו –

מה לעשות עם זה בבית.

הכותרת שאני נותנת לקטע הזה מהספר היא:

לראות זה לחשוב.

"היכולת החושית העוצמתית ביותר מבין כל היכולות האנושיות היא הראייה.

לגוף האדם יש כאחד עשר מיליון קולטנים תחושתיים. כעשרה מיליון מהם מוקדשים לראייה.

ישנם מומחים/יות שמעריכים שמחצית ממשאבי המוח משמשים לראייה.

בהתחשב בכך שאנו תלויים יותר בראייה מאשר בכל חוש אחר,

זה לא צריך להפתיע אותנו שרמזים ויזואליים הם המשפיעים הגדולים ביותר על ההתנהגות שלנו.

מסיבה זו, שינוי קטן במה שאנחנו רואים/ות יכול להוביל לשינוי גדול במה שאנחנו עושים/ות."

ג'יימס קליר הרגלים אטומים. (ההדגשות הן שלי)

 

אסביר איך זה מתקשר אלינו:

הסביבה משפיעה על חשיבתנו.

על מה אנחנו חושבים/ות ואיך אנחנו חושבים.

למה שג'יימס קליר קורא רמזים

אני קוראת הזמנות.

הזמנות ויזואליות לחשיבה.

הבית, החדר, הגן –

שהן סביבות משמעותיות של ילדים וילדות

ועל השתיים הראשונות יש לכם/ן

את ההשפעה הגדולה ביותר

הן הזמנה מיידית, ראשונית שלנו את הילדים/ות לחשוב.

 

זה מתבטא באין ספור צורות ודרכים:

איפה בחרנו לשים את הספרים, הבובות, המשחקים,

כמה החדר צבעוני, איזה צבעים יש בחדר,

יש תמונות? אין תמונות?

אלו תמונות שרכשנו או אולי תמונות מחיי המשפחה?

 

וכן, זה מתבטא גם, בשבילי,

האם החדר למשל (גם הבית, אבל נתמקד בחדר)

הוא ביטוי של הרצונות של הילדים –

עד כמה הם/ן מעורבים בעיצוב של החדר.

 

כי כשילד מחליט איפה הספרים שלו מונחים

וילדה מחליטה איפה המקום של המשחקים שלה,

או כשילדים/ות מחליטים אילו צבעים בחדר,

ואלו תמונות,

נוצר הדהוד, למעשה דיאלוג, בין החשיבה של/ה לשלנו,

ונוצרת הגברה (amplification), בתוך החשיבה של/ה,

נוצר למעשה דיאלוג פנימי.

ובדיאלוגים האלו (פנימיים או איתנו)

נבנים קשרים והקשרים, נוצרות שאלות,

נולדים רעיונות, ומתפתחות תיאוריות.

והנה הזמנו,

למעשה אנחנו כבר מזמן שוהים

בחשיבה מורכבת.

מאוד.

 

לא פלא, לכן,

זו רק אחת הצורות שהחשיבה המורכבת הזו מתגלה,

שכדי להסביר ראיה, וכיצד היא משפיעה על החשיבה שלנו,

השתמשתי פה באנלוגיות של סאונד (הדהוד, הגברה)

 

ראיה היא החוש המרכזי שלנו,

אבל כמו כל דבר,

הוא כרוך וביחסים עם שאר חושינו.

כך גם חשיבה מורכבת.

 

הנה עוד דרך פשוטה,

להזמין חשיבה שכזו,

במובן מסוים הדרכים הפשוטות האלו,

הן כל מה שאני כותבת עליו

כל הזמן.

 

נסו את זה בבית!

הקדישו מחשבה

על איך הבחירות של מה ואיך

דברים נראים בחדר ובבית

משפיעות על המחשבה.

ושתפו את הילדים/ות,

כדי שכמה שיותר הזמנות ויזואליות כאלו,

בוודאי בחדר שלהם/ן

יבואו מהם/ן.

תהנו לחשוב,

תהנו עם הילדים/ות,

קרן