השבוע בחלק של הרפלקציה של מפגש פילוסופיה (כיתה ד')
אמר ילד שהמפגש הזה לא חשבנו הרבה.
למה? שאלתי אותו מופתעת
כל הילדים והילדות שדיברו לפניו
חשבו שחשבנו המון.
וכך גם אני.
היה לנו מפגש עשיר מאוד
של בחינה לעומק של השאלות ששאלנו
עם הניסיון להבין אם הן שאלות פילוסופיות
וגם התאמתות והתעמתות עם כללי כדור הקהילה שלנו
שהם למעשה הכללים של איך אנחנו בדיאלוג.
הילדות והילדים השקיעו באנחנו הזה המון חשיבה
מה כל כלל מאפשר ולא מאפשר
איזה זכויות חשובות להם בדיאלוג
בראשן היתה זכות ההשתתפות, וכו'
כשהם לחלוטין מובילים את החלק הזה של המפגש
עם הנחיה מינימלית ביותר שלי.
"לא חשבנו הרבה,
כי את פשוט הסברת מה זו תשובה חד משמעית
ואז הסכימו איתך."
הוא אמר.
זו שנה שאני עושה הרבה שינויים ומשחקת
עם התכנים והמבנה של מפגשי הפילוסופיה
אחד הדברים שאני מנסה זה להכניס קצת יותר
מה שאני קוראת תכנים, שאלות, הזמנות
"מלמעלה"
כלומר ממני
בעוד שכל השנים הקפדתי מאוד
שכל מה שנלמד בכיתה
יהיה "מלמטה"
כלומר אורגנית מתוך הקבוצה.
בשנים קודמות, הייתי מחכה
שילדה או ילד יחשבו בקבוצה
ששאלה מסוימת היא לא פילוסופית
כוון שהתשובה עליה היא ידועה וסגורה
וגם הפעם, אפרופו זה קרה,
אבל הפעם אני מאוד הדגשתי את זה
שהתשובה "חד משמעית"
ובכך הקול שלי היה דומיננטי במפגש.
דומיננטי מאוד.
אי אפשר להתעלם מזה.
ולמעשה זו עשיה עדינה מאוד לפרום את הדומיננטיות הזו
עשיה שהיא אחת הפנינים והמתנות הגדולות יותר בעיניי
של פילוסופיה עם ילדיםות.
ועם זאת, זו עשיה שהחלטתי קצת להשהות השנה
לאתגר אותה, אבל אחרת.
עכשיו, יש מצב שהשוני הבולט בין שני החלקים של המפגש
החלק של כללי הקהילה שלנו
בו בעיקר אספתי והחזקתי את המרחב
לעומת החלק של השאלות הפילוסופיות
שבו הייתי דומיננטית הרבה יותר.
יצר מתח ופתח דלת לתובנה של אותו ילד.
ויש מצב שלא.
כך או כך, ואני מדגישה את זה
בשני המקרים אותו ילד חשב
עצמאית ומורכב.
אז ישבתי שם וחשבתי שהוא צודק.
וגם חשבתי כמה היכולת שלו
לחשוב
ולהבין את זה.
וגם היכולת שלו
להגיד את זה.
כל אלו – לא מובנים מאליהם.
חשבתי שכך נראית חשיבה עצמאית.
והודיתי לו מאוד שהוא הביא את זה
עבור כולנו
למרחב של המפגש.
בשנים האחרונות אני הולכת יותר ויותר עם האינטואיציות שלי
אז למרות שקיבלתי חיזוק גדול מאוד
לכמה סגנון וצורת ההנחיה שלי כל השנים
עושים את העבודה שאני רוצה לעשות
יוצרים את המרחב שאני רוצה ליצור
ובונים חשיבה ויחסים עם ילדים שאני רוצה לבנות
אני עוד אמשיך לשחק עם ההנחיה והדומיננטיות שלי השנה
עם ילדיםות-מוריםות שכאלו
למה שאפסיק?!
יש לי עוד הרבה מה ללמוד
והרבה לחשוב יחד איתםן.
גם כך נראית חשיבה עצמאית.
כמו שאני תמיד אומרת
פילוסופיה זה קודם כל מפגש.
ומה שנפגש בה הוא לב וחשיבה.
תהנו לחשוב,
תהנו עם הילדיםות,
קרן
Re-Visit, איך לתקן משהו שאמרנו על המלחמה (או בהקשר שלה)? ♦ ד"ר נעמה צורן היא מובילת גישת רג'יו אמיליה בישראל
שלושת היסודות ומקורות שיש לילדיםות מלידה, עליהם הם נשענים ומהם הם נבנים. תמיד וגם בעת הזאת. ♦ ד"ר נעמה צורן היא מובילת גישת רג'יו אמיליה בישראל
אני קוראת את השיחות של דורון המבורגר עם ילדיו כבר שנים. עזבו איך שהוא כותב – נהדר, מה שמעניין זה החכמה של הילדים שלו, וחכמת השיחה ביניהם. הנה דוגמה ממש מלאחרונה (שכמו תמיד מפרסמת באישורו) "אבא, מי צייר את המונה ליזה?" שאל אותי ינוקא ׳לאונרדו דה וינצ׳י׳ עניתי "והוא היה איטלקי נכון?" שאל "נכון" עניתי "אז למה המונה ליזה בפריז?"
פסטיבל המחבר את הטוב שבכל העולמות:
הטבע, היצירה, החשיבה והעניין, האוכל הטוב, המדורה. וסדנאות שמפגישות את הפילוסופי, החשיבתי, החושי ואת היצירתי.
יום שבת ה17.1
בחבצלת השרון
