אפיקומן פילוסופי עם סבא וסבתא (להפוך את הרחוק לקרוב)

עבור רובנו הסדר השנה יהיה שונה, יהיו בו פחות אנשים,

סביר שהוא יהיה קצר יותר, יתכן ומאכלים שאנחנו מאוד אוהבים שסבתא, סבא, דודה מכינים/ות לא יהיו השנה,

יתכן שבכלל זו הפעם הראשונה שהסדר אצלנו,

מן הסתם, לא ככה דמיינו את הפעם הראשונה שאנחנו מארגנים את הסדר'

והוא ידגיש בשבילנו, כאילו שאנחנו צריכים/ות תזכורת, עד כמה הזמן הזה שונה ולא מוכר.

את הקונטקסט לא נוכל לשנות.

אבל נוכל להפיק ממנו את המיטב. 

יש דרך שאנחנו יכולים/ות להפוך את הסדר השנה למשמעותי,

סדר של קירבה ולא של ריחוק,

הוא יכול להיות כייפי, משחקי, מעניין, משפחתי ומקרב,

דווקא אם נשתמש בתנאים בהם הוא מתקיים.

איך נעשה את זה?

הסוד הוא, בפארפרזה על מה שסימון סינק אומר,

שנבין איך אנחנו שומרים/ות על מרחק פיזי אבל יוצרים/ות קירבה חברתית.

נהפוך או המשחק סביב האפיקומן לפילוסופי ולמשחק של המאה ה-21

השבוע למדתי, מפוסט שקראתי של רבי בריל גרשנפלד שהסדר כולו מתוכנן כדי לעלות בנו שאלות,

וזאת כדי, שנרגיש את הצורך שלנו בתשובות ובכך נרגיש חוסר כלשהו או אי-שלמות בעצמנו,

הסדר, לכן, מתחיל חיפוש של משמעות ומלאות בחיינו.

התשובה תהייה מלאות או משמעות שכזו.

מה שמעניין ומשדרג בשבילנו את הסדר (השנה ובכלל)

זה שהאפיקומן מתברר כחלק מהותי אם לא החשוב ביותר בחיפוש הזה.

הוא מה שיותר מכל מסמל את החיפוש אחר שלמות עצמית/משמעות ואחראי להצלחתו.

גרשנפלד אומר כי החיפוש אחר האפיקומן,

אותה מצה שאנחנו שוברים/ות בתחילת הסדר,

מסתירים/ות בבית,

מחכים/ות לחיפוש שלו כל הערב,

כשהגילוי שלו על ידי הילדים/ות הוא השיא של הערב,

המשחק הזה הוא בעצם טקס בו אנו שואלים שאלה גדולה

(ואורכה לפחות כאורך הסדר…)

של חיפוש של משמעות ב/חיינו.

הרעיון הזה ישר קנה אותי משתי סיבות:

1. כי זה יוצר קשר בין חשיבה, משמעות ומשחקיות.
2. כי זה שם את הילדים/ות במרכז של החוויה של הסדר ולמעשה כאחראים/ות למציאת השלומות/משמעות בסדר.

אם מציאת החלק של המצה אותה שברנו בתחילת הערב (האפיקומן)

מסמלת את השלמתו של החיפוש ומציאת שלמות עצמית ומשמעות עצמית בסדר,

מתברר שמי מעניק/ה לנו את ההשלמה של החיפוש הזה,

את השלמות והמשמעות הזו הם הילדים/ות!

היש היפוך מעניין יותר – או פילוסופי יותר?

היפוך במובן בו אני מדברת כל הזמן על קשר אחר עם הילדים/ות,

שותפות ואיכות שאנחנו יוצרים/ות ביחד.

והנה השנה, דווקא בגלל התנאים השונים,

אנחנו יכולים/ות ממש לשחק עם החיפוש הזה,

ההיפוך הזה, ולהעמיק את איכות הקשר ביננו ובין הילדים/ות.

הנה כמה רעיונות על איך אפשר לעשות את זה,

אפשר לבחור אחת מהן, כמה מהן או את כולן.

נתחיל עם ההנאה שהשימוש בזום מאפשר:

• אפשר לבקש מסבא וסבתא, שלא נוכחים/ות השנה בארוחת הסדר,

         להגיד לכם/ן היכן להחביא את האפיקומן, אתם/ן תחביאו, הילדים/ות יחפשו.

        בכך סבא וסבתא הם חלק מהסדר ועוד בחלק הכי משחקי שלו!

• אם כולכם/ן יודעים להשתמש בזום, רצוי במקרה הזה מהטלפון או הטאבלט,

          הסבים והסבתות יכולים/ות ללוות את החיפוש הזה באמירות "חם" ו"קר"

          בהתאם למיקום של הילדים/ות ביחס לאפיקומן.

          ככה הם ממש אתכם/ן בחדר בזמן שהם/ן מחפשים/ות את האפיקומן.

• אפשר לעשות את זה הפוך: הילדים/ות יחביאו את האפיקומן ואתם/ן תחפשו אותו.

          בכך אתם/ן עושים היפוך על היפוך של משחקי התפקידים

          שהסדר מציע ומנכיחים את המשחק הזה.

• אפשר היפוך מתקדם. הילדים/ות יחביאו את האפיקומן

       סבא וסבתא יחפשו אותו: הם יתנו הוראות דרך הזום או הטלפון

          והפעם אתם/ן והילדים/ות יכולים/ות קצת להנחות עם אמירות של "חם" ו"קר"

          בהתאם לכמה הם קרובים "פיזית" לאפיקומן.

• ניתן גם להתחלק לצוותים,

         צוות שסבתא מובילה וצוות שסבא מוביל

         ולראות מי מוצאים את האפיקומן ראשונים.

• ויתרון נהדר שיש לנו השנה –

        אפשר לחפש את האפיקומן (לפחות) פעמיים,

        עם סבא וסבתא משני/כל הצדדים!

אם אתם לא בזום או וידאו כלשהו עם היקרים לליבכם/ן שלא נמצאים פיזית אתכם בסדר:

• תמיד אפשר שסבא וסבתא יחביאו את האפיקומן,

         הם/ן יתנו לכם/ן הוראות מקדימות לפני כן

         ואתם/ן תגידו לילדים/ות מראש שסבא ושסבתא החביאו את האפיקומן.

• אתם/ן יכולים/ות להתקשר לסבא וסבתא בתחילת החיפוש,

         לשים אותם/ן על רמקול ושהילדים/ות יתארו כל הזמן איפה הם/ן מחפשים/ות בבית.

         גם כאן, אפשר שסבא וסבתא יתנו "הוראות" של "חם" וקר" בהתאם למיקום.

• גם את המשחק הזה אפשר להפוך ושהילדים/ות יחביאו את האפיקומן לסבא וסבתאJ

• אם הסדר השנה מצומצם וזה רק אתם/ן והילדים/ות

         אפשר לשחק את משחק האפיקומן "הפוך".

         כלומר שהילדים/ות יחביאו אותו, סבב אחד הם/ן יחביאו את האפיקומן וסבב אחד אתם/ן.

ומה עם המתנות?

גם כאן כמה אופציות: שהילדים/ות בכל מקרה יקבלו מתנה,

זה פחות משמר את ההיפוך ביננו אבל בהחלט משמר את הכיף.

אפשר להחליט שהילדים/ות יתנו מתנות אם הם/ן אלו שמחביאים/ות את האיפקומן.

כמובן שיש אופציה נוספת בה כולם/ן יתנו מתנות לכולםן. למה לא? אני תמיד בעד כמה שיותר כיף והנאה.

כמו תמיד, פילוסופיה עם ילדים/ות פועלת בשני מישורים:

המישור של מה שאנחנו עושים והמישור של חשיבה ודיאלוג.

דברו עם הילדים/ות לפני הסדר גם על השינויים וגם על המתנות,

סביר שתרוויחו שלוש פעמים:

• תהייה לכם/ן שיחה מעניינת על מתנות,
• יש מצב שמחשבות שלהם/ן על המצב שעוד לא שמעתם/ן או עוד לא היה רגע שהם/ן יכלו לדבר איתכם/ן עליהן יעלו,
• ורווח נהדר נוסף לתרבות לשנו בבית -הם/ן יהיו שותפים להחלטות!  

בליל הסדר עצמו או אחריו (אבל רק אם מרגיש לכם זורם ומוסיף)

דברו קצת על האפיקומן השנה:

• אין המשחק הרגיש?
• איך הוא היה שונה?
• מה יותר כיף? (למשל, מה יותר כיף להחביא לאמא ואבא את האפיקומן או למצוא את האפיקומן?)
• מה יותר מאתגר?
• מה הייתם/ן (הילדים/ות) עושים/ות אחרת?

מה שאני אוהבת בכל הדברים האלו

טוב, מה שאני אוהבת במה שפילוסופיה עם ילדים/ות מביאה,

זה שבכל אחד מכיווני השיחה האלו שתבחרו,

ובדיאלוגים שיווצרו בינכם/ן ובין הילדים/ות בעקבותיהם,

אתם הופכים את ליל הסדר, משהו של כולם/ן, למשהו שלכם/ן ושל הילדים/ות.

תהנו עם הילדים/ות,

תהנו בסדר,

שימרו על מרחק פיזי והקפידו על קירבה חברתית!

חג שמח!