קצרצר לתחילת שנת הלימודים: שייכות, חשיבה ולמידה

כשעליתי לכיתה ט' עברתי בית ספר.
זה לא היה סתם מעבר,
אלא, כמו שחברה אומרת:
מעבר מעבר!
עברתי מתיכון אזורי,
לתיכון לחינוך סביבתי, במדרשת שדה בוקר
או במילים אחרות, פנימיה.
פנימיה מעולה, זה נכון.
ועברתי מתוך בחירה ורצון ללמוד לימודי סביבה,
גם נכון.
אבל, כמו שאמרתי,
מעבר מעבר!

לבית הספר אליו הגעתי היה מסר ברור עבורנו
הצד החברתי, וההשתלבות שלכםן, הם אמרו לנו,
חשובים לא פחות מהצד הלימודי.
במיוחד עכשיו בכיתה ט', כשרק הגעתםן.
הוא אפילו חשוב יותר. או קודם כל חשוב שתשימו אליו לב.

חשבתי על זה שוב השבוע לקראת פתיחת השנה מחר
כי אני חושבת שזה אחד הדברים שהכי טבועים בי,
כגישה, כמה נכון וחשוב בחיים וגם בבית ספר.

ברור שגם בבית ספר.
ובגן. כמובן.

חשבתי איך פרחתי בשדה בוקר
לא רק, זה ברור,
אבל הרבה בזכות האמירה הזו
שגובתה ביחס ומעשים של המוריםות והצוות.

חשבתי גם על משהו שמישהי אמרה לא מזמן,
לי ולקבוצה בה הייתי שאותה היא הנחתה:
אתםן כאן, אתם שייכיםות.
זה כבר קורה.

כמה אמת יש באמירה הזו
וכמה שנות חיים לקח לי להבין, להרגיש
ולהפנים אותה.

כי שייכות זה לא מובן מאליו
והיא פתח, וקרקע לכמעט כל דבר שאנחנו חווים.

אני יודעת את זה כוון ששייכות
היא מהסיבות העיקריות
שאני עושה פילוסופיה עם ילדיםות.
אני מתכוונת כאן לחוויה של לעשות פילוסופיה עם ילדיםות
ולפדגוגיה עצמה,
לזה שבמרכזה הקבוצה בה אנחנו חושבים
ועושים פילוסופיה היא קהילה חקירה
כלומר היא מקום שקודם כל חוקר,
בונה, מציע ומאפשר
לכל מי שנמצא ונמצאת בה להרגיש שייכת, שייך.
(באינספור דרכים שמדי פעם אני כותבת עליהם כאן.)

עם שני הדברים האלו בראש,
ועם המצב הכללי בו נפתחת השנה
חשבתי שהשנה נכון לי לכתוב ולאחל לנו בדיוק את זה
שנדע להיות שייכיםות
ושנדע ללוות, להציע, לחקור יחד עם הילדיםות
מהי שייכות עבורם: בבית, בגן ובבית ספר.

להרגיש שייך ושייכת בפילוסופיה עם ילדיםות:

זה להרגיש שהקול שלי נשמע
זה להשמיע, בנוחות, ובסקרנות, את הקול שלי.
זה לחוות איך הקול שלי משפיע
על מחשבות שלי ושל אחריםות,
על החלטות, על דברים שנעשים
או לא נעשים.
זה להתעניין בקולות של אחרים,
כי הם משייכים אותי לשיחה, לחשיבה, לעשיה,
איתם אני חלק.

זה להרגיש שתומכים בי: זה בסדר לטעות
זה בסדר לתהות, זה בסדר לא לדעת,
כמו שזה בסדר לדעת.
זה בסדר גם להיות חכם, חכמה.
ושניה אחר כך או מחר, קצת פחות. או קצת יותר.

יש לי רשת אנושית, שתומכת בי,
בחשיבה שהיא משמעותית –
כי היא על דברים שחשוב לי לחשוב עליהם
כי היא על דברים שחשוב לי לדעת ו/או לחקור
כי היא על דברים שמעניינים אותי
או מסקרנים אותי
או סתם נתקעים לי בראש בלי שאני יודע.ת להסביר למה
(נו, מעניינים אותי… כבר אמרנו).

להרגיש שייך או שייכת זה להרגיש בבית בחשיבה
לא כי אני הכי טובה בה, או טובה בה בכלל
אלא כי טוב לי בה: טוב לי לחשוב.

זה לחשוב לחוד, ובעיקר או יחד עם זה
זה לחשוב ביחד.

מקווה שתהייה שנה טובה מאוד,
מוצלחת.
שנה עם תחושת שייכות היכן שאנחנו והילדיםות.
שנגדל כולנו, בחשיבה, ובחשיבה ביחד
ושיגדל בנו הקשר בין חשיבה ושייכות

קרן

נ.ב.
אם בא לכםן לקרוא דברים שכתבתי לכבוד תחיל שנה"ל על למידה, הנה הם כאן