כבר מהגן? ילדים צריכים לשחק!
ברור. אבל כמו שהם צריכים ורוצים לשחק ככה הם גם צריכים ורוצים לחשוב. ילדים כל הזמן חושבים על העולם, בוחנים וחוקרים אותו, את עצמם, ילדים אחרים ואתכם.
הרעיון בגישה שלי הוא להיות עם הילדים איפה שהם ולאפשר להם ללכת לאן שהם רוצים להגיע. אם הם חושבים על משהו, לאפשר להם לחשוב את זה איתנו. לסמן להם, לפעמים רק בהענקת תשומת לב באותו רגע, שמה שהם חושבים חשוב לנו. שלרעיונות ולמחשבות שלהם יש מקום והשפעה בעולם.
בקיצור – לדעת מתי ואיך לעודד אותם כחושבים.
וחוצמזה – וזו כבר תשובה ארוכה מאוד שאני מתייחסת אליה בהרצאה חשיבה פילוסופית מחברת משחק וחשיבה (כמו שהיא גם מחברת בין גוף וחשיבה).
לחשוב עם הילדים אני מבינה אבל אין לי מושג בפילוסופיה.
את לא צריכה לדעת פילוסופיה כדי לעודד ולפתח חשיבה פילוסופית אצל הילדים שלך. פילוסופיה עם ילדים היא קודם כל גישה לחשיבה. כזו שמתרכזת בחשיבה ביקורתית ויצירתית. היא לא דורשת מכם להפוך לפילוסופים.
בהרצאה לא נלמד פילוסופיה אלא נגלה מיומנויות שיאפשרו לך לזהות את ההבדל בין חשיבה פילוסופית לסוגי חשיבה אחרים (נניח חשיבה מדעית) ומתי הילדים או השאלות שלהם הן פילוסופיות, ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות ברגעים האלו – עם הצורך של הילד או הילדה לחקור את העולם ואת עצמו – מתוך מה שמוכר לנו כהורים: שיחה, סיפור ומשחק.
הלוואי שהיה לי זמן לשיחות עם הילדים. אבל אין לי.
נכון. אם היה לנו יותר זמן החיים היו באמת קלים יותר. אבל בנתיים הרעיון בהרצאה זה להבין איך לשלב חשיבה עם הילדים לתוך ה"אין זמן" הכללי שלנו, באמירות קטנות, בהתייחסויות ספיצפיות ובעיקר באופן בו אנחנו מתייחסים למה שהילדים אומרים ולמה שמתרחש באותו רגע.
כמובן שההרצאה גם נותנת דרכים לשיחות ארוכות יותר למי שיש זמן או כשיש זמן.
עוד שאלות? כתבו לי לכאן