השן שהתנדנד לה הילד

השן שהתנדנד לה הילד
של מאיר שלו
(איורים מישל קישקה)
הוא עוד ספר נפלא שפותח ומרחיב בשבילנו
חשיבה בכלל
וחשיבה ביקורתית בפרט.

הפעם זה ספר שעושה את זה דרך משחק
על הנחות מוקדות שלנו.

מה שיפה בספרים שאלו
טוב, נו,
זה הרווח מהסיפור עצמו,
כלומר מהאורך של הסיפור,
המשיכה של הטוויסט הזה,
הסבלנות אם תרצו, שהסיפור מגלה כלינו,
ומאפשר לנו להבין בקצב שלנו,
כלומר לכל ילד.ה וילד.ה בקצב שלהם,
את הטוויסט שהספר עושה,
כלומר את ההצבעה על משהו
שלא חשבנו
לא ראינו
לא שמנו לב.
חשיבה ביקורתית, כבר אמרנו!

כשאני אומרת קצב (של כל אחד.ת מאיתנו)
אני בעצם אומרת שהסיפור
פותח הרבה דלתות לחשיבה ביקורתית.
כי כל דף בספר,
מוסיף עוד אלמנט, עוד אספקט,
לחשיבה הזו.

ומה שממש כיף,
זה שכשאנחנו מבינים לאן הסיפור הולך
(וכמה טוב שילדיםות אוהבים לקרוא סיפורים שוב ושוב!)
אז ההנאה שלנו מהסיפור
היא הנאה מחשיבה ביקורתית עצמה!

וואו, מכמה רווחים, מכמה עושר חשיבתי
אנחנו נהנים בספר אחד.

עכשיו,
יש הרבה ספרים כאלו,
אבל לכבוד שבוע הספר אני רוצה להמליץ על אחד שהכרתי ממש לא מזמן
והוא אחד הטובים:
השן שהתנדנד לה הילד מאת מאיר שלו (עם איורים של שמישל קישקה)

הטוויסט של הספר ברור כבר מהשם שלו (לא?!)
במקום לחשוב על ילד שמתנדנת לו שן
הספר מספר על שן שמתנדנד לה ילד.

והשן הזו, נחמדה במיוחד,
גרה בפה של ילד נחמד במיוחד (את זה אני אמרתי)
אבל אז יום אחד,
בלי הכנה
"משהו זז" … "מתנדנד מצד לצד…
מוזר מאוד…"
היא אומרת,
"אוי ואבוי! מתנדנד לי הילד!"

כך הסיפור נפתח ומשם זו פשוט הנאה גדולה,
השן קצת חוששת,
השן קצת נרגשת,
ובין לבין, מה שיפה וחכם בסיפור הזה,
שהוא כל הזמן מציג גם את הנקודה המוכרת
של הילד ושל האמא,
ואז את הנקודה המפתיעה של השן.
וכך הסיפור קצת מבלבל וקצת מאתגר,
ובעיקר מעניין!

וכן, אם לרגע נחשוב על זה שבעצם,
אפשר לקרוא את הסיפור כסיפור על נקודת מבט אחרת,
ואיך היא משנה את ההבנה שלנו את העולם (או אחרים/ות ועצמנו)
נראה בעצם, שגם קריאה כזו,
היא אתגר על הנחות מוקדמות,
כלומר גם קריאה כזו היא בסיס לחשיבה ביקורתית!

♦ מתאים בעיניי בעיקר או דווקא לילדיםות הגדוליםות יותר,
אלו שישמחו לחזור ולחזור על הזמן שנפלו להםן שיניים! ♦

תהנו עם הילדיםות,
תהנו לחשוב,
ספריםות הם החבריםות הכי טובים שלנו
(טוב נו, יחד עם כלביםות ועוד בעלי חיים, צמחים וכו')
תהנו משבוע הספר!
קרן

*** רק אומרת שנמנעתי מספויילרים
אז על הסוף של הספר לא כתבתי.
אבל הוא לבדו, שווה את כל הספר! ***