ממה עשויים קרוטונים? או איך לפתוח חשיבה: שלוש מחשבות של ילד מתוק וסקרן

הנה דוגמה קצרה – ומקסימה – שסיפרה לי גננת על שיחה בינה ובין הנכד שלה בין 3.5 במסגרת הרעיונות והדרכים לפתוח שאלות וחשיבה של ילדים/ות, לעודד להמשיך לחשוב, ולהקשיב, פשוט להקשיב

****

סבתא וא' יושבים לאכול מרק.
א', בין 3.5 לועס קרוטונים.
סבתא שואלת בפליאה: "א' – מה זה הצליל שאני שומעת?"
א' מנסה להבין: "את מתכוונת אולי לצליל של הקרוטנים שאני אוכל?"
סבתא: "אמממ, לא יודעת… מה אתה חושב? זה צליל של הקרוטנים?"
א':"אני חושב שזה מהקרוטונים.
הוא חושב עוד קצת ואז אומר:
"זה בגלל החול, הקרוטנים עשויים מחול. כן סבתא זה עשוי מחול!" הוא מוציא קרוטון נוגע בו שוב ואומר "זה עשוי מחול".
סבתא: "איך זה קורה תסביר לי"
א':"לוקחים חול מכניסים אותו לתנור וכשזה מוכן חותכים לצורה של הקרוטון".
סבתא : "יש לך עוד רעיון איך עושים קרוטונים?"
א': "אולי זה בעצם יכול להיות מגזע של עץ… מכניסים לתנור וחותכים"….

עכשיו סבתא אומרת לא' שיחכה שניה ורצה להביא דף כדי לרשום את כל המחשבות שלו.
א' כבר רגיל לזה, יש לו כבר מספר דפים עם מחשבות משיחות אחרות.

כשסבתא חוזרת לא' כבר יש עוד רעיון:
"אולי" הוא אומר "אולי קרוטונים הם בכלל מגבינה. כי יש לזה צורה של גבינה. חותכים אותה מכניסים לתנור ויש קרוטונים."

השיחה הקצרה הזו לא הולכת לפילוסופי אבל היא עולם ומלואו,
וכאמור מדגימה עבורנו עוד דרך לזרום עם חשיבה ולהשאיר את השיחה פתוחה.

 שימו לב

• איך הבחירה שלה לשאול שאלה פותחת מראש חשיבה,
• איך היא לא מתפתה להציע רעיונות משלה (דרך אגב, זה לא כלל ברזל. אפשר להציע, על הדרכים להציע בפעם אחרת…)
• למנהג שהם כבר רגילים אליו לרשום מחשבות ורעיונות – זה מזכיר את עץ השאלות שכתבתי עליו בזמנו, אותו רעיון מבחינת התיעוד אלא שבעץ השאלות או שאלות חניה אנחנו מתעדים/ות שאלות של הילדים/ות כדי לתת להן מקום וגם – חשוב מאוד – לחזור אליהן אחר כך.

ואיך השיחה הסתיימה –

טוב, במקרה הזה הסבתא אמרה לאמא של א' שהיא את שלה עשתה ועכשיו היא צריכה לנסות עם א' אם אפשר להכין קרוטונים מחול, מעץ או מגבינה.

🙂 🙂 🙂